Baba Batra
Daf 27b
משנה: הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטוּמְטוּם בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַנְּקֵיבוֹת. נְכָסִים מְמוּעָטִין הַנְּקֵיבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל הַזְּכָרִים. הָאוֹמֵר אִם יָֽלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מְנָה יָֽלְדָה זָכָר נוֹטֵל מְנָה. וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם יָֽלְדָה נְקֵיבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. אִם זָכָר מְנָה וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם וְיָֽלְדָה זָכָר וּנְקֵיבָה הַזָּכָר נוֹטֵל מְנָה וְהַנְּקֵיבָה מָאתַיִם. יָֽלְדָה טוּמְטוּם אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר כָּל מַה שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטּוֹל הֲרֵי זֶה יִטּוֹל וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל.
Traduction
Un individu a laissé en mourant des fils, des filles et un hermaphrodite; si les biens sont suffisants, cas où les fils reçoivent plus que les filles, l’hermaphrodite n’a qu’une part égale à celle des filles. Si les biens sont insuffisants, il n’a droit qu’à la part des fils. Si un individu (par testament) dit: ''si ma femme (qui est enceinte) a un fils, ce fils aura 100 zouz'' et elle a un fils, celui-ci aura 100 zouz. Si l’individu dit: ''si ma femme a une fille, elle aura 200 zouz'' et la femme a eu une fille, cette fille reçoit 200 zouz; si la femme a eu à la fois un fils et une fille, le fils prend 100 zouz, et la fille 200. Si la femme a eu un hermaphrodite, celui-ci ne prend rien. Si l’individu dit: ''Tout enfant que ma femme aura prendra telle somme'', l’enfant la prendra, quel qu’il soit. Si l’individu n’a pas laissé d’autre héritier en mourant, celui-ci hérite de tous ses biens.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וטומטו'. ספק זכר ספק נקיבה:
הזכרים דוחין אותו אצל הנקיבות. דאמרי ליה אייתי ראיה דזכר את ושקול וניזון הוא עם הנקבות:
הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים. ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות:
ילדה זכר יטול מנה. ואע''ג דהמזכה לעובר לא קנה בבנו קנה דדעתו של אדם קרובה היא אצל בנו:
וילדה זכר ונקבה. תאומים יחד:
זכר וכו'. ואע''פ שלא הזכיר תאומים:
ילדה טומטום אינו נוטל. מוקי לה התם כרשב''ג ולית הילכתא כוותיה אלא נוטל כפחות שבשניהן:
יורש את הכל. דלא תימא בריה בפני עצמו הוא ולא בר ירושה הוא קמ''ל:
הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת כול'. תַּנֵּי. הָאוֹמֵר. הַמְבַשְּׂרֵינִי אִם יָֽלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מָאתַיִם. יָֽלְדָה זָכָר נוֹטֵל מָאתַיִם. אִם נְקֵיבָה מְנָה. יָֽלְדָה נְקֵיבָה נוֹטֵל מְנָה. זָכָר וּנְקֵיבָה אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. בִּיטְּלָה צָרַת נְקֵיבָה שִׂמְחַת זָכָר.
Traduction
On a enseigné (162)Tossefta, ch. 9.: Si quelqu’un dit: ''Celui qui m’annoncera, lors des couches de ma femme, qu’elle a mis au monde un garçon, recevra 200 zouz'', celui-ci touchera cette somme si la femme enfante un garçon; si le mari a dit: ''celui qui m’annoncera que ma femme a mis au monde une fille recevra cent zouz'', celui-ci touchera cette somme si la femme enfante une fille; enfin si la femme met à la fois au monde un garçon et une fille, le messager de la nouvelle ne recevra que cent zouz (malgré la double somme promise pour la naissance d’un fils); car, dit R. Mena, l’ennui causé par la naissance de la fille contrebalance la joie d’avoir un fils.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ט:
יטול. המבשר מאתים בשביל שכר הבשורה:
זכר ונקיבה. ילדה תאומים אין לו אלא מנה ואע''ג דעל בשורת הזכר אמר ליתן מאתים משום דלא היה דעתו אלא אם תלד הזכר לבדו וכדקאמר ר' מנא טעמא דביטלה צרת נקיבה ששמע לשמחת בשורת הזכר:
כְּהָדָא אַרְמַלְתֵּיהּ דְרִבִּי שׁוּבְתַי 27b הֲוָּת מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַיָּה. אֲתוֹן בָּנוֹי קָֽרְבוֹן לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נִיעֲבִיד לְכוֹן וְאִינּוּן עַמָּא שַׁטְייָא. מִי נַחְתּוֹן אָֽמְרוּן אָֽמְרוּ לַכְּתוֹבָה מַה נַעֲבִיד. אָמַר לוֹן. אִיתְחֲמוֹן זַבְנוֹן מִן נִיכְסֵי וְאַתְייָא וְתָֽבְעָה פֶּרְנָא וְלֵית לָהּ מְזוֹנִין. בָּתָר יוֹמִין אָתָת וּקְרֵיבַת לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָֽמְרָה לֵיהּ. יָבוֹא עָלַי אִם אָמַרְתִּי לָהֶן דָּבָר. וּמַה נַעֲבִיד וּמַכַּת פְּרוּשִׁין נָֽגְעוּ בָהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
כהדא. דלמידין אנו מהאי עובדא דהתובעת כתובתה אין לה מזונו':
הות מבזבזה בניכסיה. היתה מוציאה יותר מדאי למזונותיה:
קרבין. צעקו לפני ר' אליעזר עליה ואמר להן ומה אעשה לכם ואתם עמא דשטייא ואין לכם עצה לדחות אותה ממזונותיה:
מי נחתון. כשירדו מלפני ר''א ויצאו לחוץ אמרו לאיזה אנשים שפגעו בהן הוא אמר לנו מכח הכתובה שנשלם לה ומה נעביד אם היא אינה תובעת אותה:
אמר לון. איש אחד כך היא העצה תעשו עצמיכם כאלו אתם רוצים למכור הנכסים ומחמת כן תתבע מעצמה כתובתה מכם ותאבד מזונותיה:
בתר יומין. אח''כ באת האלמנה וצעקה לפני ר''א:
אמר לה יבא עלי. אם אמרתי להם איזה דבר מאותה עצה ולא היה דעתי אלא שישלמו הכתובה ברצונה ומה אעשה לזו ומכת פירושין נגעו בה. וגרסינן להאי עובדא בפ''ג דסוטה הל' ד':
רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם [רַב] רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן וְאֵין הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן הֲלָכָה כְאַדְמוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
שני דברים אמר חנן. בריש פ' שני ד''ג והלכה כמותו ושבעה דברים שאמר אדמון שם וא' הוא משנתינו והניח בנים ובנות וכו' ואין הלכה כמותו:
שְׁמוּאֵל אָמַר. זָכִין לָעֹבָרִים. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אֵין זָכִין לָעוֹבָרִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִיזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו וְנוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵן אוֹ שֶׁהָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת כּוּלָּן חַייָבִין לְהַחֲזִיר. הֶחֱזִירוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ. הַמַּחֲזִיק בָּאַחֲרוֹנָה זָכָה. בָּרִאשׁוֹנָה זָכָה אִי לֹא. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם יִיאוּשׁ וַאֲפִילוּ כִשְׁמוּאֵל לֵית הוּא פְלִיגָא. אוֹ אֲפִילוּ בָאַחֲרוֹנָה לֹא יִזְכֶּה. עוֹד הוּא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ.
Traduction
(160)En tête sont deux passages traduits, le 1er (Ketubot 13, 3), le 2e (Sota 3, 3). Samuel dit (161)V. J., (Yebamot 4, 1).: il est possible de faire une donation à un enfant dès le sein de sa mère (en faisant acquérir ce don par autrui); selon R. Eléazar, une telle donation est nulle. Un enseignement conteste l’avis de R. Eléazar, en disant: si un prosélyte meurt et que les Israélites qui l’ont assisté ont gaspillé ses biens, puis on apprend qu’il a laissé un fils au loin, ou une veuve enceinte, on est tenu de tout rendre à cet héritier (même futur). Si après la restitution des biens prélevés indûment par chacun, le fils du prosélyte meurt, ou si la femme a mis au monde avant terme, ce que chacun aura pris après ce fait lui appartiendra désormais (comme abandonné), non ce qui aura été pris auparavant. Or, que réplique à cela R. Eléazar? N’en résulte-t-il pas que l’enfant acquiert avant d’être né? C’est que les premiers détenteurs, peut-on répliquer, avaient renoncé à ce bien, en apprenant l’existence possible d’un héritier. Il n’y a pas non plus de contradiction selon Samuel; car s’il est vrai qu’il autorise la donation à un enfant avant sa naissance, valable après que l’enfant a eu au moins un instant de validité, la condition est annulée ici même pour les derniers détenteurs, à cause de la renonciation.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר. פלוגתא דשמואל ור' לעזר בהאי תלמודא ביבמות פ' החולץ הלכה א' והאי מילתא שייכא טפי למיגרס על הלכה דלקמן האומר אם ילדה אשתי וכו' וכן גריס התם על האי מתני':
זכין לעוברין. יש זכיה לעובר והמזכה לו על ידי אחר קנה:
מתניתא. האי ברייתא דלקמיה פליגא על ר''א דקתני או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר אלמא דיש זכייה לעובר. והתם משני לה שנייא היא הכא שהוא בנו ודעתו של אדם קרובה אצל בנו ומודה ר''א והש''ס קיצר כאן וכן בהא דלקמיה:
החזירו ואחר כך. נודע להם שמת הבן או שהפילה אשתו:
המחזיק באחרונה זכה. מאחר שמת או הפילה הוו נכסי הפקר:
בראשונה זכה אי לא. התם גריס בהדיא בראשונה לא זכה ולשמואל פריך לה התם מהסיפא דמפרש לה שם למילתיה דשמואל דהא דקאמר זכין לעוברין דוקא שהעובר בן קיימא ויצא ראשו ורובו מחיים וא''כ קשיא סיפא לשמואל דהא הפילה היא ואפילו המחזיק בראשונה יזכה. וה''נ דכעין בעיא גריס לה וה''פ המחזיק בראשונה זכה בה או לא דקאמרת המחזיק באחרונה הוא דזכה ובראשונה מאי דיניה והא לשמואל וכדמפרש ר' יוסי למילתיה אפי' בראשונה יזכה המחזיק דהרי אין לעובר כזה זכייה:
פתר לה משום יאוש. שאני התם דמחזיקים בראשונה הן מתייאשין בעצמו מתחלה ששמעו שהיא מעוברת לפי שהן בספק שמא לא תפיל ולא נתכוונו להחזיק חזקה גמורה וא''כ אפילו כשמואל אתיא ולית היא פליגא:
או אפילו באחרונה לא יזכה. כלומר דהש''ס בעי לה אהאי שינוייא דלטעמיך דקאמרת משום יאוש הוא א''כ אמאי קאמר סתמא המחזיק באחרונה זכה דמשמע שהחזקה היא שהיתה אחר שמת הבן או הפילה ואע''פ שלא נודע זה להמחזיק והרי לדידך מצינו דאף לזה שהחזיק באחרונה מ''מ לא יזכה דעוד הוא משום יאוש שהרי לא ידע עדיין שהפילה או שמת הבן וא''כ חזקתו בספק היתה ואינה כלום:
Baba Batra
Daf 28a
משנה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הִשְׁבִיחוּ הַגְּדוֹלִים אֶת 28a הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרוּ רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיח לָנוּ אַבָּא הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂין וְאוֹכְלִים הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרָה רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיחַ לִי בַעֲלִי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.
Traduction
Un individu a laissé en mourant de grands et de petits enfants. Si les grands ont amélioré les biens de l’héritage, l’amélioration appartient à tous les frères, aux petits comme aux grands. Si les grands ont dit: ''Voyez ce que notre père nous a laissé, nous allons travailler pour notre compte'''' les bénéfices du travail appartiennent à eux. De même, si la veuve (qui est héritière) (163)Son mari avait épousé l'une de ses nièces., a amélioré les biens de l’héritage, l’amélioration appartient à toutes les héritières, à elle et à ses sœurs. Mais si elle a dit: ''Voyez ce que mon mari m’a laissé, je vais travailler pour mon compte'', les bénéfices du travail appartiennent à elle.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הניח בנים גדולים וקטנים. אפי' גדולים וקטנים ואין הקטנים יכולין להשביח:
השביחו גדולים את הנכסים. בעודן בתפוסת הבית:
השביחו לאמצע. והני מילי כששבחו הנכסים מחמת נכסים עצמן שלא הוציאו משלהן כלום אלא מנכסי אביהן שכרו פועלים והשביחו הנכסים מחמת עצמן אבל אם חפרו ונטעו והוציאו משלהן מה שהשביחו השביחו לעצמן:
וכן האשה שהשביחה. כגון באשה יורשת שנשא ראובן את בת שמעון אחיו ומת בלא בנים ובנות שמעון אחיו יורשות אותו והיא חולקת עם שאר אחיותיה וסד''א דבההיא הנאה דנפק עלה קלא ששולטת ומשבחת אפי' כי אמרה ראו מה הניח לי בעלי וכו' אפ''ה מחלה ורוצה שיהיה השבח לאמצע קמ''ל שהשביחה לעצמה:
הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אִם אָֽמְרוּ בְּבֵית דִּין. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ עִירְנֵיָה. רַב אָמַר. אֲפִילוּ סַל אֲפִילוּ קוֹרְדּוֹם. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲפִילוּ מַחַט אֲפִילוּ מוּקָּף צָמִיד פָּתִיל.
Traduction
R. Ila dit: si les grands fils ont fait ladite déclaration par devant le tribunal, il en résulte la conviction que nul n’a voulu se charger de la part du travail incombant aux petits, et ceux-ci n'ont pas de part. A l’école de R. Yanaï on a dit: on répartit le bénéfice entre tous, même provenant de l’usage d’une estrade (ou marchepied), ou selon Rav, même d’un panier, ou d’une hache; selon l’enseignement de R. Hiya, il en est de même d’une simple aiguille, ou même d’un bouchon servant à bien clore un vase.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אם אמרו בב''ד. דכיון שבפני ב''ד אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' וכדי שהב''ד יתעצמו בדבר לתקן מי שיטריח בשביל הקטנים ומדלא תקנו להם ודאי לא מצאו ומחלו הכל:
אפי' עירניה. כלי גדול וגבוה שעומדים עליו שומרי השדות וכרמים לראות עליו מרחוק:
אפילו סל וכו'. ואפילו כלי חרס מוקף צמיד פתיל כל אלו שהניח להן והי' להן שכר השכר לאמצע:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּבַיִת זָכָה בַּבַּיִת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בַּבַּיִת וְלֹא בַּמִּטַּלְטְלִין. רִבִּי לָא חִילֵּק אֶת הַטְּרִיקְלִין בֵּינוֹ לְבֵין בְּנוֹ. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא רִבִּי יוֹסֵי. הָיְתָה חוּפָּתוֹ בַּקִּיטוֹן וְעָשָׂה לוֹ הֵסֵב בַּטְּרִיקְלִין מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית חֲמֵי לֵיהּ מַפְקָה.
Traduction
R. Hanina dit: celui qui marie son fils dans une maison la lui fait acquérir. Toutefois, enseigne R. Oshia, il lui transmet la maison, non les objets mobiliers qui s’y trouvent. R. Ila demanda: quelle est la règle si le père a divisé le triclinium en 2 pièces, destinant l’une au mariage du fils, et se réservant l’autre? (Est-elle données ou non)? R. Hagaï demanda à R. Yossé: si le père a dressé le dais nuptial dans une petite pièce, coitwn, et servi le repas de noces dans le triclinium, faut-il voir dans ce fait la donation des 2 pièces? On ne voit pas pour cela, répond R. Yossé, le père sortir de la maison (donc, la petite pièce seule est donnée).
Pnei Moshe non traduit
חילק את הטריקלין. שהשיא את בנו בחדר אחד של הטרקלין וחלקו ביניהן להיות החדר אחד של בנו והשאר שלו:
ר' חגי בעא ר' יוסי. שאל לר' יוסי אם היתה חופתו בקיטון וזהו חדר קטן שלפנים מן הטרקלין ועשה לו הסב כלומר הסעודה עשה לו בטריקלין מהו אם קנה הכל דהא סעודת הנשואין עשה לו בשאר הטרקלין והוי כמי שהשיאו בבית אחד:
חמי ליה מפקה. בתמיה אם כן רואה הבן להאב יוצא מן הבית ומפקי ליה לגמרי אלא מכיון שהחופה בקיטון הוא שעשה וזהו עיקר הנשואין לא קנה אלא הקיטון:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוֹלְקִין לַקְּטַנִּים מִפְּנֵי הַגְּדוֹלִים. אֶלָּא עָמְדוּ קְטַנִּים וּמָֽצְאוּ דְבַר יֶתֶר וּמִיחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. נִשְׁבָּעִין לָהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה חוּץ מִזּוֹ. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אָמַר. סְתָם אַחִין שׁוּתָפִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי [] בַּר בּוּן. אַף רַב הַמְנוּנָא הוֹרֵי כֵן.
Traduction
– R. Josué b. Levi dit: certes, lors de la déclaration faite par les grands fils de vouloir améliorer leur patrimoine commun, le tribunal devra veiller à ce qu’une part du bénéfice soit faite par eux aux petits (sauf rémunération des ouvriers qui travaillent pour les petits); mais si après cela les petits s’élèvent contre le partage fait, en prétendant qu’il doit leur en revenir davantage, quelle sera la règle? Selon R. Abahou, les grands devront jurer qu’il n’y a plus rien à distribuer; en effet, ajoute R. Mena, d’ordinaire, le demandeur doit prouver son assertion pour obtenir quelque chose d’autrui, sauf en ce cas (en raison de la minorité des héritiers). R. Hiya le grand dit: aussi longtemps que des frères n’ont rien dit au sujet de leur héritage (qu’ils laissent indivis), ils sont associés jusqu’à la 3e génération (164)V. Midrash Rabba sur (Gn 24) sous tous les rapports. R. Aba b. Aboun dit que R. Hamnona professe le même avis.
Pnei Moshe non traduit
חולקין לקטנים מפני גדולים. אם אמרו הגדולים ראו מה שהניח לנו אבא ב''ד מפקחין בדבר שיחלוקו ויהא חלק הקטנים בפני עצמן וליתן לאחד להטריח בשבילן דכל זמן שלא יחלוקו יהיה השבח להגדולים לבדן:
אלא. הא מיבעיא לן עמדו הקטנים אח''כ ומצאו דבר יתר ממה שאמרו הגדולים ומיחו בחלוקה זו מהו:
נשבעין להן. הגדולים צריכין שישבעו לפני הב''ד שאין שם יותר לחלק ממה שאמרו בראשונה:
כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו. מפני שקטנים הן ואינם יודעין בעסק אביהן ואף ע''פ שהן מוציאין יכולין הן למחות הואיל ומצאו דבר יותר:
סתם אחין שותפין. כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית כשותפין הן בכל הדינים:
עד שלשה דורות. כלומר בסתם הן שותפין עד שלשה דורות ומתפרנסין מתפוסת הבית ביחד וכל מה שסיגלו סיגלו לאמצע אבל אם עשו שותפו' בפירוש אפי' כמה וכמה דורות:
אָמַר רִבִּי אִימִּי. בֵּן שֶׁנִּרְאֶה חָלוּק בְּחַיֵּי אָבִיו מַה שֶׁסִּיגֵּל סִיגֵּל לְעַצְמוֹ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אִיתְעֲבֵד סַפָּר. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁמָּצָא מְצִיאָה אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. חַד בַּר נַשׁ נְפַק לִשְׁלִיחוּתָא. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁיָּצָא לַלֵּיסְטֶייָא אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. רִבִּי הוֹרְייָנָה אַחוֹי דְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אָמַר לוֹ. אַלֶכְסַנְדְּרִי אַחוֹי. יְדַע אַתְּ דִּשְׁבַק אָבוּנָן אֲלָפִים.
Traduction
R. Imi dit: un fils qui, déjà du vivant de son père, vivait ostensiblement à part, gardera pour lui seul le bénéfice de son travail (après le décès du père, les frères ne peuvent rien lui réclamer). Ainsi, quelqu’un exerçait la profession de barbier, et au décès de leur père les autres fils voulurent prétendre à une part des bénéfices du premier (165)Arguant que leur père lui a fait apprendre ce métier, source du gain.. La cause fut soumise à R. Amé, qui leur répondit: si quelqu’un fait une trouvaille, est-ce à dire que ses frères ont droit à une part? (de même, le gain de sa profession est à lui seul). Un autre homme ayant accompli un message qui lui fut payé, ses frères (qui n’avaient pas encore partagé l’héritage paternel) prétendirent à une part de ce gain. La cause fut soumise aussi à R. Amé, qui dit: est-ce à dire que si quelqu’un se livre au brigandage, ses frères peuvent prétendre à une part du profit? (donc le gain de son travail lui est réservé seul). R. Horaïna, frère de R. Samuel Sousartieh, qui se livrait de son côté à une profession manuelle, fut en butte aux réclamations de ses frères, demandant une part de son gain; l’un d’eux lui dit: Mon frère Alexandre, sais-tu combien de milliers de pièces d’argent notre père a laissés? Tu sais bien, répondit l’interpellé, qu’il en a laissé seulement deux mille, et le reste est le produit de mon propre travail (déjà commencé du vivant de notre père).
Pnei Moshe non traduit
בן שנראה חלוק בחיי אביו. כלומר שראו אותו מתעסק בפני עצמו בחיי אביו מה שסיגל והרויח סיגל לעצמו ואין האחין יכולין לומר מתפוסת הבית הוא:
איתעביד ספר. סופר ורצו אחיו לחלוק עמו בשכר שמחמת אביהן בא לו מלאכה זו שהוציא עליו ללמדו אומנות זו:
כך אנו אומרים וכו'. בתמיה הרי עכשיו השכר שמרויח כמציאתו הוא:
בעא אחוי מיפלג עמיה. בשכר השליחות שהיו סוברין כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית הכל הוא לאמצע והלכך נמי היה מתמיה רב אמי וכי אם יצא לליסטיא לבקש לו אומנות הליסטים יהו ג''כ חולקין אחיו עמו ולהפריז בדבר אמר כן:
בעא אחוי מופלג עמיה. והוא ג''כ מתעסק בפני עצמו היה ואמר לאחד מהן אלכסנדר אחי יודע אתה דשבק אבונן אלפים כל כך א''ל הלא אתה יודע בעצמך מה שהניח לנו אבינו לא היו אלא אלפיים משלו ומה שהוא יותר הוא מה שסיגלתי בחיי אבי ולעצמי סיגלתי. ולגי' הספר אלכסנדר אחיו וכו' משמע שאחד מן האחין השיב לשאר אחיו כן שלא יטענו לרבי הוריינא כלום:
וְכֵן הָאִשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אָֽמְרָה בְּבֵית דִּין.
Traduction
– ''Il en est de même si la femme déclare vouloir travailler pour son propre compte''; et la règle est la même, ajoute R. Ila, si sa déclaration a été faite par devant le tribunal (166)Comme ci-dessus, au commencement, pour partager le produit entre les grands fils et les petits..
Pnei Moshe non traduit
וכן האשה וכו'. ופירש רבי אילא דה''נ דאמרם בפני הב''ד כן כדלעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source